מי הן נשות המסאים

המסאיים הם שבט נוודים נילוטי (כלומר שבט שחי ליד הנילוס) שמקורו בסודאן. כמו עמים אחרים הם נדדו כנראה בשל בצורת ורעב והתיישבו בדרום מערב קניה ובצפון טנזניה, ומתפרנסים מרעיית עדרי הבקר שלהם בסוואנה הנקראת בשפתם: “סרנגטי”.

מה מאפיין את הנשים המסאיות?

החלוקה בין גברים לנשים בחברה המסאית ברורה. האישה נחשבת לרכוש הגבר, כשעיקר כוחו ומעמדו החברתי של הגבר נקבע לפי מספר נשותיו ולפי גודל עדר צאנו. הגבר המסאי רשאי לשאת מספר נשים. לנשים אין רכוש והן אינן יכולות לקבל ירושה. אם הגבר נפטר הרכוש עובר לאחד הבנים שהופך לאדונה של האם. האישה בחברה המסאית אחראית על בניית הבתים בכפר ועל גידול הילדים. הנשים עובדות קשה ולא אחת ניתן לראות נשים סוחבות קרשים, מכלי מים גדולים וילדים רבים, בעוד שהגברים הולכים אחריהן ללא כל משא.

מבחינה חיצונית ניתן לזהות בקלות את האישה המסאית היא גבוהה, רזה, יפה, ראשה מגולח והיא עונדת המון תכשיטים מחרוזים צבעוניים. המסאיות גם נוהגות לעקור את אחת משיניהן התחתונות ולעבור טקס חניכה כחלק מתהליך ההתבגרות שלהן הכולל מילה. בשבט המסאי מאמינים שללא מילה ילדות השבט לא תהפכנה לנשים, לא תנשאנה ולא תוכלנה ללדת ילדים. היום החוק הקנייתי אוסר מילת נשים אך המסורת חזקה לעיתים מהחוק. נשים בהיריון או נשים שילדו יכולות להפסיק לגלח את שיער ראשן.