טעימות מאוזבקיסטן- טעים!

המטבח האוזבקי טעים להפליא ומשלב מאכלים ממטבחים שונים כמו מטבח רוסי, פרסי, טורקי ואפילו סיני.

השווקים באוזבקיסטן מלאים בירקות, פירות, ממתקים, פירות יבשים, גבינות, לחמים והמון תבלינים.

הנשים המוכרות לבושות בשמלות צבעוניות, או במכנסיים וטוניקות רקומות, ראשן מכוסה בצעיף או כיסוי ראש והחיוך חושף שיני זהב.

הגברים אוכלים את הארוחות שלהם בבית התה ,צ'איחנה, מהמילה צ'אי-תה וגם משחקים. באוזבקיסטן שותים תה. במהלך הארוחה יושבים ישיבה מזרחית על גבי משטח עץ גבוה, שעליו מונח שטיח המוקף בכריות. במרכז עומד שולחן נמוך, ועליו תמיד נמצא קנקן תה ירוק וקעריות לשתיית התה. נהוג למלא בתה רק את שליש הקערה, כדי שהמארח ימלא אותה שוב ושוב, כחלק מהכנסת האורחים הלבבית, והרצון לשרת את האורח. על השולחן יונחו גם פירות יבשים, פירות העונה טריים ועסיסיים וכמובן חלבה בוכרית, לבאס, המורכבת מאגוזים, פיסטוקים ובוטנים טחונים.

שני מאכלים בולטים במטבח האוזבקי: האוש פלוב, הנקרא בפרסית פלואו או המוכר גם כפילאף, והנאן/נון הלחם האוזבקי המהווה את הבסיס לכל ארוחה.

מקור השם אוש פלוב הוא בסנסקריט "פולאקה" ("כדור אורז"), משם עבר השם גלגול ל"פולאב" בהינדי, ל"פולאו" בפרסית, שהפכה בטורקית ל"פילאב" ומשם ביוונית ל"פילאפי".

האוש פלוב , המאכל האוזבקי הכי מפורסם, הוא מאכל טעים במיוחד, המבושל באופן מסורתי על ידי הגברים. באוזבקיסטן הוא נקרא בפי הכפריים אוש. יש האומרים שמקורו במילה הערבית אוש, כלומר מנת האוכל היומי והוא מסמל את הכנסת האורחים והשייכות לקהילה.

המאכל מורכב מאורז, ירקות ובשר, בדרך כלל בשר כבש שומני. מבשלי האוש פלוב המקצוענים יכולים להאכיל עד 1,000 אנשים! באירוע אחד בסיר גדול לבישול (קזן).

מרכיביו של התבשיל והתוספות שלו משתנים מעט ממקום למקום, אבל העיקרון המלווה את כל התבשילים הוא בישול איטי בסיר ברזל כבד, עם הרבה סבלנות ואהבה. האוש נחשב למנה כבדה וקשה לעיכול ואינה מומלצת לאכילה לפני השינה, לכן  במסעדות  מגישים אוש רק בצהריים.

בטשקנט חותכים את הבשר לקוביות ומטגנים. במקביל חותכים גזר לגפרורים דקים ובצל ומוסיפים לבשר לטיגון יחד עד שהתבשיל הופך לכתום-אדום , בשלב זה מוסיפים אורז ומים ומבשלים לאט לאט, בבוכרה מוסיפים לעיתים ביצי שלו, צימוקים וחומוס. ובסמרקנד מבשלים, בישול ראשוני כל מרכיב בנפרד ולאחר מכן מניחים אותם בשכבות בסיר הגדול לבישול ממושך יחד.

ההבדלים בבישול בין המחוזות לא משפיעים על התוצאה הסופית ,התבשיל הסופי טעים להפליא ואחרי מנה הגונה רק תרצו לנמנם עם חיוך על השפתיים.

המאכל הפופלארי השני הוא הנאן או נון הלחם האוזבקי הטרי המהווה את הבסיס לכל ארוחה ונמכר בכל שוק, פינת רחוב וחנות.

משמעות המילה האוזבקית ללחם – נון או נאן – היא גם אוכל, ללמדנו את חשיבותו בארוחה .

הוא נראה כמו בייגלה של העיר העתיקה אך ללא חור באמצע, אלא עם שקערורית. הנאן במרכז פריך וקשה ומסביב רך.

השקערורית במרכז זוכה לקישוטים רבים ומגוונים . הלחם מעוטר בעזרת דוקרנים מיוחדים בדוגמאות יפות וכשהוא יוצא מתנור החימר העגול, החם, אין שני לו בטעם ובריח. הנאן לא מתוק ולא מלוח, ומיועד לספוג את התבשיל, לטבול אותו במרק, לנגב אתו רוטב סמיך, או למלא אותו בחמאה וריבה מתוקה.

לאוזבקים טקסים ויחס של כבוד ללחם. לפני היציאה מהבית הם בוצעים חתיכת לחם הנשמרת ונאכלת עם שובם הביתה. את הלחם קונים בזוגות, למזל, ומניחים עם הפנים למעלה בסל. גם על שולחן האוכל מניחים את הלחם כשפניו למעלה. לחם לא זורקים, וגם מהשלכת פירורי לחם נזהרים ואוספים אותם בצלחת.