האריה

האריות נחשבים ובצדק לטורפים החשובים והיעילים בסוואנה האפריקאית. האריות מנצלים את התאמתם הפסיולוגית לראות היטב בלילה כדי לצוד בלהקה הכוללת מספר נקבות בוגרות שמארגנות “אמבוש” לגנו או באפלו קטן, חלש או נכה .גם אז הצלחת הטריפה אינה מובטחת שכן היא תלויה ביכולת הלהקה להתקרב לטרף מרחק של כמה עשרות מטרים ללא שיתגלו. האריה בנוי כאצן למרחקים קצרים ויכול לתת את כל מה שיש לו, כשהוא רץ במהירות של 60-70 קמ”ש לפרק זמן קצר בלבד. לאחר טריפה מוצלחת, יעמדו הלביאות במקומן דקות ארוכות מבלי לגעת בטרף כדי לתת לליבן לחזור למצב נורמאלי. לאחר מכן הוא יגרר אל האריה הזכר שיתכבד ויהנה לאכול ראשון ולאחריו תאכלנה הנקבות הבוגרות ורק לבסוף יזכו לטעום מהסעודה הגורים. אריות זכרים יצאו לציד “מחוסר ברירה” כאשר הם חיים ללא להקה וחייבים לדאוג לעצמם. או אז, יסתפקו גם בסעודה קטנה וצנועה יותר בדמות אנטילופה כלשהיא. מה שלא יאכל על ידי האריות ימשיך בשרשרת המזון ויגיע לפיהם של הצבועים, התנים, הנשרים ולבסוף יתפרק על ידי חיידקים ופטריות וישוב כמינרלים בחזרה לקרקע.