מה הקשר בין דרקונים והמפרץ היפה בוויטנאם?

“הא-לונג” פירוש השם- בו הדרקון ירד למים

מפרץ האלונג ממוקם בצפון ויטנאם והוא חלק ממפרץ טונקין שבים סין הדרומי. המפרץ הוכרז בשנת 1994 כאחד משבעת פלאי העולם החדשים.

ייחודו של המפרץ במראהו, המורכב מכ-2,000 איים שנוצרו, לדעת חוקרים במהלך 500 מיליון השנים האחרונות. האיים מזדקרים מהמים בצורות נהדרות כשחלקם חלולים ובחלקם ישנן מערות, אגמים יפים וצמחיה ענפה.

צבע מי המפרץ, צורות האיים והאגדות סביב המפרץ הפכו אותו לעוצר נשימה, מסתורי ומרתק.

החוקרים מסבירים את תופעת הזדקרות האיים מהמים כחלק מתהליכים של ארוזיה,  תוצאה של רוחות ושל סחיפה עקב השינויים בגובה פני הים, אבל לתושבים המקומיים הסברים אחרים לתופעה.

האגדה הויטנאמית מספרת כי לפני שנים רבות כשויטנאם הייתה מדינה צעירה בהתהוות, פרצה מלחמה עם כוחות פולשים מהצפון דרך הים. האל ריחם על המדינה הצעירה ושלח את אמא דרקון עם ילדיה הדרקונים, לארץ לסייע בידי הויטנאמים להגן על ארצם. בעוד הפולשים תוקפים את הארץ, אמא דרקון וילדיה הפתיעו אותם בלהבות אש ואבני ברקת ענקיים שנורו מפיותיהם.

אבני הברקת הפכו לאיים ולאיונים קטנים שיחד יצרו חומה שהקיפה את שדה הקרב וגרמה לצי האוייב לשקוע.

בזכות העזרה שנתקבלה מהדרקונים חזר השקט לשרור בויטנאם. אלפי שנים לאחר הקרב הפכה החומה של אבני הברקת לאיים בצורות ובגדלים שונים.

לפי האגדה, לאחר הקרב אמא דרקון וילדיה לא חזרו לשמים אלא נשארו על פני האדמה והפכו לדמויות אנושיות, שסייעו לאוכלוסייה המקומית לטעת, לקצור, לגדל בקר, להתרחב ולשגשג.

לזכרה של אמא דרקון וילדיה הדרקונים תושבי המקום לדורותיהם קוראים למפרץ ‘הא לונג’ , כלומר היכן שהדרקון ירד למים, ובמקום שהילדים הדרקונים ירדו למים ‘בי טו לונג‘, שפירושו תודה לילדים הדרקונים. אגדה זו היא גם חלק מהאמונה הויטנאמית לפיה מקורותיהם מהדרקון.

האלונג ביי נחשבת כעריסת תרבות אנושית בעולם העתיק מלפני 4,000-5,000 שנים, אך תרבות זו התגלתה ונחקרה רק לפני כ-60 שנה בעקבות שרידים מפוזרים שהתגלו לאורך המפרץ, באיים קטנים, הרים ובמערות. בין השרידים נמצאו כלי ציד, כלים ששימשו לחקלאות, כלי קרמיקה ותכשיטים.

ממנהגי המקום- מאז ועד היום תושבי המפרץ נוהגים לערוך את החתונות ב-15 לחודש, בלילי ירח מלא המאיר את מימי המפרץ והגורם לפי האמונה לדגים לצלול ולהישאר עמוק במים.

מטיילים במקום מתארים את הנצנוץ של מי המפרץ וצבעיו המשתנים מידי דקה בשל צללים או לחלופין קרני השמש. לדבריהם שיוט במפרץ נותן תחושה  שהלכת לאיבוד בארץ אגדות קפואה.

התרבות העתיקה, הדימיון והאגדות שנוצרו סביב המפרץ, בנוסף ליופיו ולמסתורין הייחודי של המקום, מקנים למפרץ מקום של כבוד בין פלאי התבל.