ימות קרחוניות

צבעים ירוק-טורקיז הצובעים ימות רבות מסביב לעולם אינם השתקפות השמיים הכחולים במים וגם ולא נוצרו על ידי חומר כלשהו הנמצא בתחתיתן. זהו סימן הכר לימות קרחוניות שמקורן בהרים המכוסים קרח המתנשאים מעל הימה או בסמוך לה. כידוע, הקרחונים הם שלוחות של שדות קרח “הנשפכים” לכוונים שונים מפסגת ההר וגולשים על מורדותיו בקצב שונה. במהלך הגלישה נוצר חיכוך בין תשתית הסלע והקרחון וכתוצאה ממנו מתפורר הסלע לחלקיקים קטנים הקרויים “קמח סלעים”. חלקיקים אלה הבנויים כמנסרות אופטיות זעירות מגיעים למים ושוברים את קרני האור באופן אחיד כך שרק הקרניים בעלי אורך גל ירוק- טורקיז נפלטות החוצה ומגיעות לעינינו. מעניין לציין שעוצמת הצבע תלויה במספר גורמים: כמות (ריכוז) החלקיקים במים, עומק המים וזוית ההארה של קרני השמש. בהתאם למקורם, לא מפתיע כי המים בימות אלה קרים מאוד גם בקיץ (בדרך כלל מתחת ל-10 מעלות) ואילו בחורף, חלקן קופאות. בין הימות הקרחוניות הידועות ניתן לציין את ימת לואיז, ימת מוריין (Moraine) וימת פייטו (Peyto) שבהרי הרוקיס הקנדיים, ימת ג’וקולסרלון באיסלנד, Seven Rila Lakes בבולגריה, ימת ארגנטינה בארגנטינה ועוד רבות אחרות.